6.4.1 מתן כבוד לאנשים

כבוד לאנשים הוא על טיפול אנשים כאוטונומיים וכיבוד רצונם.

הדו"ח בלמונט טוען כי עיקרון הכבוד לאנשים מורכב משני חלקים נפרדים: (1) אנשים צריכים להתייחס אליהם כאל אוטונומי (2) אנשים עם אוטונומית פחתה צריכים להיות זכאים לגינות נוספות. אוטונומיה בערך מתאימה לתת לאנשים לשלוט בחייהם. במילים אחרות, מתן כבוד לאנשים מציע לחוקרים לא צריך לעשות דברים לאנשים ללא הסכמתם. אנושות, זה מחזיק גם אם החוקר סבור כי הדבר קורה הוא מזיק או אפילו מועיל. כבוד לאנשים מוביל לרעיון כי משתתפים לא חוקר-יכולים להחליט.

בפועל, את העיקרון של כיבוד אנשים כבר מפרשים שהחוקרים צריכים, במידת האפשר, לקבל הסכמה מדעת מן המשתתפים. הרעיון הבסיסי עם הסכמה מדעת הוא כי משתתפים צריכים להיות מוצגים עם מידע רלוונטי במתכונת מובנת ואז צריך להסכים מרצון להשתתף. כל המונחים הללו עצמו היה הנושא לויכוח וכן מלגה נוספים משמעותיים (Manson and O'Neill 2007) , ואני אקדיש פרק שלם בהמשך פרק זה כדי הסכמה מדעת.

יישום העיקרון של מתן כבוד לאנשים לשלוש דוגמאות מתחילת האזורים מדגישים בפרק של דאגה עם כל אחד מהם. בכל מקרה, חוקרים עשו דברים למשתתפים-משתמש בנתונים שלהם (טעם, עניבות, או זמן), משתמשים במחשב שלהם כדי לבצע משימת מדידה (הדרן), או לומד אותם ניסוי (הדבקה רגשית) -without ההסכמה או מודעותם . הפגיעה בעיקרון הכבוד לאנשים לא עושה אוטומטית המחקרים הללו בלתי מותרים מבחינה אתית; כבוד לאנשים הוא אחת מארבעה עקרונות. אבל, לחשוב על מתן כבוד לאנשים עושה מציעים כמה דרכים שהלימודים יכולים להשתפר מבחינה אתית. לדוגמה, החוקרים יכלו התבגרו צורה כלשהי של הסכמה בין המשתתפים לפני שהחל המחקר או לאחריה; אחזיר אפשרויות אלה כשאני מדבר הסכמה מדעת ביתר פירוט בהמשך. לבסוף, אנשי אתיקת מחקר מדגישים כי חששות לגבי הפרת האוטונומיה של אנשים להתעורר גם במקרה של מחקרים שפירים לחלוטין. חששות לגבי הנזקים והסיכונים טבעי להיכנס שיקול אתי, אבל הם מופנים בדרך כלל תחת העיקרון של גמילות, העיקרון כי אני פונה הבא.