1.5 מתווה לספר זה
ספר זה מתקדם באמצעות ארבעה עיצובים מחקריים רחבים: התבוננות בהתנהגות, הצגת שאלות, הפעלת ניסויים ויצירת שיתוף פעולה המוני. כל אחת מגישות אלה דורשת קשר שונה בין חוקרים למשתתפים, וכל אחד מהם מאפשר לנו ללמוד דברים שונים. כלומר, אם נשאל אנשים שאלות, אנחנו יכולים ללמוד דברים שלא יכולנו ללמוד רק על ידי התבוננות בהתנהגות. כמו כן, אם ניהל ניסויים, נוכל ללמוד דברים שלא ניתן היה רק על ידי התבוננות בהתנהגות ושאלות. לבסוף, אם אנו משתפים פעולה עם משתתפים, אנו יכולים ללמוד דברים שלא יכולנו ללמוד על ידי התבוננות בהם, לשאול אותם שאלות או לרשום אותם בניסויים. ארבע גישות אלה היו בשימוש כל צורה כלשהי לפני 50 שנה, ואני בטוח כי הם עדיין יהיו בשימוש בצורה כלשהי 50 שנה מהיום. לאחר שהקדשתי פרק אחד לכל גישה, לרבות הסוגיות האתיות שהועלו על ידי גישה זו, אקדיש פרק שלם לאתיקה. כמתואר בהקדמה, אני מתכוון להשאיר את הטקסט העיקרי של הפרקים נקי ככל האפשר, וכל אחד הפרקים יסתיים עם סעיף שנקרא "מה לקרוא הבא", הכוללת מידע ביבליוגרפי חשוב מצביעים על מפורט יותר חוֹמֶר.
במבט קדימה, בפרק 2 ("התנהגות מתבוננת"), אתאר כיצד וכיצד יכולים החוקרים ללמוד מהתבוננות בהתנהגותם של אנשים. בפרט, אני יתמקד מקורות נתונים גדולים שנוצרו על ידי חברות וממשלות. תוך פירוט של כל מקור ספציפי, אתאר 10 מאפיינים משותפים של מקורות הנתונים הגדולים, וכיצד יוכלו חוקרים אלה להשפיע על מקורות הנתונים הללו למחקר. לאחר מכן, אני יהיה להמחיש שלוש אסטרטגיות מחקר שניתן להשתמש בהם כדי ללמוד בהצלחה ממקורות נתונים גדולים.
בפרק 3 ("שואל שאלות"), אני אתחיל על ידי הצגת מה החוקרים יכולים ללמוד על ידי מעבר מעבר נתונים גדולים. בפרט, אני אראה כי על ידי לשאול אנשים שאלות, החוקרים יכולים ללמוד דברים שהם לא יכולים בקלות ללמוד על ידי התבוננות בהתנהגות. על מנת לארגן את ההזדמנויות שנוצרו על ידי העידן הדיגיטלי, אני אסקור את המסגרת השגיאה הסקרית הכוללת. לאחר מכן, אני אראה כיצד העידן הדיגיטלי מאפשר גישות חדשות הן דגימה ראיונות. לבסוף, אתאר שתי אסטרטגיות לשילוב נתוני הסקר ומקורות נתונים גדולים.
בפרק 4 ("הפעלת ניסויים"), אני אתחיל להראות מה החוקרים יכולים ללמוד כאשר הם עוברים מעבר להתבוננות התנהגות לשאול שאלות הסקר. במיוחד אראה כיצד ניסויים מבוקרים אקראיים - שבהם החוקר מתערב בעולם באופן ספציפי מאוד - מאפשרים לחוקרים ללמוד על יחסים סיבתיים. אני אשווה את סוגי הניסויים שאנחנו יכולים לעשות בעבר עם הסוגים שאנחנו יכולים לעשות עכשיו. עם הרקע הזה, אתאר את ההתמחויות הכרוכות באסטרטגיות העיקריות לניהול ניסויים דיגיטליים. לבסוף, אני אסיים עם כמה עצות עיצוב על איך אתה יכול לנצל את העוצמה של ניסויים דיגיטליים, ואני אתאר כמה מן האחריות שמגיעים עם הכוח הזה.
בפרק 5 ("יצירת שיתוף פעולה המוני"), אראה כיצד יכולים חוקרים ליצור שיתופי פעולה המוניים - כגון מיקור-קהל ומדע אזרחי - כדי לעשות מחקר חברתי. על ידי תיאור של פרויקטים מוצלחים לשיתוף פעולה המוני, ועל ידי מתן מספר עקרונות מרכזיים בארגון, אני מקווה לשכנע אתכם בשני דברים: ראשית, שיתוף פעולה המוני יכול להיות רתום למחקר חברתי, ושנית, חוקרים המשתמשים בשיתוף פעולה המוני יוכלו לפתור בעיות שבעבר נראו בלתי אפשריות.
בפרק 6 ("אתיקה"), אני אטען כי לחוקרים יש כוח גובר במהירות על המשתתפים וכי יכולות אלה משתנות מהר יותר מהנורמות, הכללים והחוקים שלנו. שילוב זה של הגדלת כוח וחוסר הסכמה לגבי האופן שבו הכוח צריך לשמש משאיר חוקרים בעלי כוונות טובות במצב קשה. כדי לטפל בבעיה זו, אני אטען כי החוקרים צריכים לאמץ גישה המבוססת על עקרונות . כלומר, החוקרים צריכים להעריך את המחקר שלהם באמצעות הכללים הקיימים - אשר אני אקח כפי שניתן - ודרך עקרונות אתיים כללי יותר. אתאר ארבעה עקרונות מבוססים ושתי מסגרות אתיות שיכולות לסייע בהנחיית החלטות החוקרים. לבסוף, אני אסביר כמה אתגרים אתיים ספציפיים, כי אני מצפה החוקרים יתעמתו בעתיד, ואני יציע עצות מעשיות לעבודה באזור עם אתיקה בלתי מעורערת.
לבסוף, בפרק 7 ("העתיד"), אסקור את הנושאים העוברים בספר, ולאחר מכן אשתמש בהם כדי לשער על נושאים שיהיו חשובים בעתיד.
מחקר חברתי בעידן הדיגיטלי ישלב את מה שעשינו בעבר עם יכולות שונות מאוד של העתיד. כך, המחקר החברתי יעוצב על ידי מדעני החברה ומדעני הנתונים. לכל קבוצה יש משהו לתרום, ולכל אחד יש משהו ללמוד.
