מחקר חברתי בעידן הדיגיטלי מעלה נושאים אתיים חדשים. אבל נושאים אלה אינם בלתי ניתנים לגישור. אם אנחנו, כקהילה, נוכל לפתח נורמות מוסריות משותפות ותקנים הנתמכים הן על ידי חוקרים והן על ידי הציבור, אז נוכל לרתום את יכולות העידן הדיגיטלי בדרכים אחראיות ומועילות לחברה. פרק זה מייצג את הניסיון שלי להזיז אותנו לכיוון הזה, ואני חושב שהמפתח יהיה לחוקרים לאמץ חשיבה המבוססת על עקרונות, תוך שמירה על הכללים המתאימים.
בסעיף 6.2 תיארתי שלושה פרויקטי מחקר בעידן הדיגיטלי אשר יצרו דיון מוסרי. לאחר מכן, בסעיף 6.3, תיארתי את מה שאני חושב שהסיבה הבסיסית לחוסר ודאות מוסרי במחקר חברתי של עידן דיגיטלי: הגדלת כוחם של חוקרים להתבונן בניסויים על אנשים ללא הסכמתם או אפילו מודעותם. יכולות אלה משתנות מהר יותר מהנורמות, הכללים והחוקים שלנו. לאחר מכן, בסעיף 6.4, תיארתי ארבעה עקרונות קיימים שיכולים להנחות את החשיבה שלך: כבוד לאנשים, תועלת, צדק וכיבוד החוק והאינטרס הציבורי. לאחר מכן, בסעיף 6.5, סיכמתי שתי מסגרות אתיות רחבות - תוצאתיות ודיאנטולוגיה - שיכולות לעזור לך באחד האתגרים העמוקים ביותר שעומדים בפניך: מתי מתאים לך לנקוט אמצעים מפוקפקים מבחינה אתית כדי להשיג התאמה אתית סוֹף. עקרונות אלו ומסגרות אתיות יאפשרו לכם להתקדם מעבר להתמקדות במה שמותר בתקנות הקיימות ולהגדיל את יכולתכם לתקשר את החשיבה שלכם עם חוקרים אחרים ועם הציבור.
על רקע זה, בסעיף 6.6, עמדתי על ארבעה תחומים המאתגרים במיוחד את החוקרים החברתיים בעידן הדיגיטלי: הסכמה מדעת (סעיף 6.6.1), הבנה וניהול סיכון מידע (סעיף 6.6.2), פרטיות (סעיף 6.6.3 ), וקבלת החלטות אתיות לנוכח אי-ודאות (סעיף 6.6.4). לבסוף, בסעיף 6.7, סיכמתי עם שלושה טיפים מעשיים לעבודה באזור עם אתיקה בלתי מעורערת.
מבחינת היקף, בפרק זה התמקד המבט של חוקר פרט המבקש ידע להכליל. ככזה, הוא משמיט שאלות חשובות לגבי שיפורים במערכת הפיקוח האתי של המחקר; שאלות לגבי רגולציה של איסוף ושימוש של נתונים על ידי חברות; ושאלות לגבי מעקב המוני על ידי ממשלות. שאלות אחרות אלו הן ללא ספק מורכבת וקשה, אבל זה תקוותי כי חלק מהרעיונות ממוסר המחקר יהיה מועיל בהקשרים אחרים אלו.